על משמעות המונח "בית קבע" באמנת המס בין ישראל לארצות הברית, ניתן ללמוד מדברי ההסבר שפרסמו המלומדים קלוגמן וקפוטא בספרם בנושא האמנה האמורה:
"האמנה קובעת חזקה, לפיה כאשר לאדם בית אותו הכין וסידר לשימושו הקבוע ואשר בו הוא נוהג להשתמש בקביעות, באופן מתמשך ולא רק מפעם לפעם למטרת שהייה לפרק זמן מוגבל (כגון נסיעה לשם בילוי, עסקים, שנת שבתון, עבודה, לימודים וכו'), אזי המקום שבו נמצא בית-קבע זה הוא מקום מושבו של האדם.
כדי שבית ייחשב לבית-קבע אין זה הכרחי שהאדם יהיה הבעלים של הבית. ניתן לראות בית קבע גם בדירה שכורה ובלבד שהוכח כי היא משמשת כבית-קבע. עם זאת, פעמים רבות העובדה שהדירה מוחזקת בשכירות ולא בבעלות עשויה להוות אינדיקציה לכך שמדובר בשהייה זמנית ולא בשהיית קבע. כך למשל, ישראלי הנוסע לחו"ל לתקופה קצובה, כגון מרצה בשנת שבתון או עובד הנשלח מטעם מעבידו הישראלי לחו"ל, יתקשה להוכיח כי בית הקבע שלו נמצא בחו"ל אם הוא גר שם בדירה שכורה. גם אם הדירה שבחו"ל היא בבעלותו אך הוא ממשיך להחזיק בישראל את ביתו הקודם יתכן מאד כי יוחלט כי בית הקבע שלו עודנו בישראל או שיש לו בית-קבע בשתי המדינות".
